הבניין החדש יפה ומהודר, אבל היחס של האחיות וכוח העזר מזעזע!!!!! אתה יכול ללחוץ על לחצן המצוקה עד בוש ועד שמגיע מישהו אם בכלל, הוא שואל, יוצא ולא חוזר... הבטחון לא מגיע כדי לוודא שהמבקרים יצאו בזמן ויאפשרו לחולים לנוח... כי האחיות מחליטות שאין צורך לקרוא לביטחון...… המבקרים הערבים עושים במקום כשבשלהם, עושים רעש ללא הפסק, לא מכבדים כיבוי אורות, מתנכלים לחולים שמבקשים קצת שקט ומעמדת האחיות אין קול ואין מילה... לילה אחד, מבקר/מלווה שישן ליד מיטת אמו במיטה סמוכה בחדר שלי, השמיע כל הלילה את הקראת הקוראן בקולי קולות, כל הלילה!!! לילה אחר כך הוא נטפל אלי, שבורת צלעות (11 שברים!!) ומרותקת למיטה, בגלל שהתלוננתי על הקראת הקוראן בלילה קודם... לא אלאה אתכם, אבל הוא קלל ללא הרף, ביטל את קריאות המצוקה שלי ע"י לחיצה על לחצן הביטול שבתוך החדר, הרים את השמיכה מעלי וצילם אותי עם טיטול ואמר שהוא יפיץ לכל החברים שלו, מדי פעם ניגש למיטה וטלטל אותה כדי להעיר אותי וכשנמאס לו שאני חוזרת לישון, טלטל בפראות את המיטה וגרם לי לכאבי תופת, תוך שהוא צועק: " תמותי כבר, תמותי..." צעקות הכאב שלי והבכי הזעיקו את כל הצוות, אבל האירוע לא גרם להם להתקשר לבטחון או למשטרה ואולי אף להרחיק אותו מבית החולים... למחרת עשיתי הכל כדי להשתחרר והגעתי הביתה במצב שאינו מתאים לשהייה בבית לבד... כשאתחזק מעט ואחלים, אגיש תלונה למשטרה, למשרד הבריאות, להנהלת בית החולים ולמנהל מחלקת ריאות (שהגיע לשכנע אותי להשאר לאחר שדרשתי לעבור לבית חולים אחר) אך עד היום לא יצר עימי אף אחד מהבטחון קשר בעניין האירוע הקשה הזה... אדאג שהנושא הזה יגיע לתקשורת ולכל מי שרק יכול לסייע. תודה על הסבלנות ותשומת הלב